תיגבור-מאגר כ "א מקצועי זמני בע"מ נ' שירותי בריאות כללית ת"א

פסק דין

1.המשיבה הינה "קופת חולים" כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ה' תשנ"ד – 1994 והינה המחזיקה והמפעילה של המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע (להלן – ביה"ח).

במאי 2010 פרסמו המשיבה וביה"ח "פניה לקבלת הצעות לשכירת משרד וקבלת הרשאה לפרסום ואספקת שירותי שמירות על מאושפזים בשטחי המרכז הרפואי סורוקה".

בנספח "ז" לאותה הפניה ניתן "פירוט השירותים" הכולל, בין היתר, השגחה אישית וצמודה על המאושפז, עזרה בהאכלת המאושפז, ליווי המאושפז למכונים ולמרפאות שבבית החולים ועוד שירותי ליווי השגחה וסיוע המפורטים באותו הנספח.

אחד מתנאי הסף "להגשת ההצעה וההשתתפות בהליך" מפורט בס"ק 4.2 למסמך הפניה כדלהלן:

"4.2 המציע איננו, ולא מתקיים כל הליך להכרזתו, כספק כח אדם כמשמעות מונח זה בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם ה' תשנ"ו" (להלן – "החוק").

העותרת רשומה כ"קבלן כוח אדם" עפ"י החוק ועוסקת גם במתן שירותי סיעוד ליחידים ולגופים ציבוריים.

בגידרם של הליכי ה"פניה לקבלת הצעות" הנ"ל – פנתה העותרת בבקשה למשיבה כי תבטל דרישת הסף הנ"ל שכן לטענתה מדובר בנסיון לעקוף שלא כדין את תכליתו ומטרתו של החוק וההגנה אותה הוא פורש על "עובדי קבלן".

בתשובה לדרישתה זו של העותרת ענתה לה המשיבה כדלהלן:

"התקשרות עם חברה שהינה "קבלן כוח אדם", כהגדרת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם תשנ"ו – 1996, כפופה להוראת סעיף 12 א' לחוק.

נוכח ההשלכות האפשריות של מצב זה על מערך יחסי העבודה של הכללית (המשיבה – י.א.) למול עובדי הספק וסבירות התממשות החזקה הקבועה בחוק ובסעיף 12 א' הנ"ל בשל קיומו של רשיון כוח אדם, ומטעמים נוספים שבידי המזמין, הוחלט על ידי המזמין (המשיבה – י.א.) כי לא תותר השתתפות של חברות המוגדרות כ"קבלן כוח אדם" במסגרת ההליך".

נזכיר כי עפ"י הוראת סעיף 12 א' לחוק, "עובד קבלן" המועסק אצל "מעסיק בפועל" תקופה העולה על תשעה חודשים, ייחשב כעובדו של ה"מעסיק בפועל" כאשר ותק העסקתו ייחשב מיום תחילת עבודתו אצל ה"מעסיק בפועל".

2.לטענת העותרת ה"פניה לקבלת הצעות" דינה כדין מכרז ועל המשיבה בהיותה "קופת חולים" חלות הוראות דיני חוק חובת המכרזים (סעיף 2 לחוק הנ"ל).

בהינתן זאת, תנאי הסף שבס"ק 4.2 הנ"ל – מנוגד לעקרונות דיני המכרזים הציבוריים והמשפט המנהלי בהיותו נסיון בוטה, כטענת העותרת, לעקיפת הוראות "חוק העסקת עובדים" ותכליתו החברתית והסוציאלית.

המשיבה טוענת כנגדה כי "הפניה לקבלת הצעות" איננה מכרז וכי גם אם חלים על פניה זו דיני המכרזים – אין פסול או פגם בדרישת הסף שבס"ק 4.2.

זאת לטענתה – הואיל וזכאית היא, ככל גוף כלכלי, להתנות על תחולת "חוק העסקת העובדים" בדרך של קביעת תנאי סף במכרז ולפיו לא תתקבל הצעה של "קבלן כוח אדם" כמובנו באותו החוק – ובכך למנוע מראש את תחולת החוק על העובדים שיועסקו במסגרתה במסגרת שירותי השמירה – נשוא "הפניה לקבלת ההצעות".

בנוסף טוענת המשיבה טענות סף כנגד העתירה ובהן שיהוי והצגה לא מדויקת של העובדות,ומתוך כך חוסר נקיון כפיים של העותרת.

3.אקדים ואציין כי לא מצאתי ממש בטענות המשיבה לענין השיהוי הנטען על ידה בהגשת העתירה.

כמו כן אי הדיוקים הקלים שבפרק העובדות של העתירה אינם עולים כדי העלמת עובדות או חוסר נקיון כפיים.

אשר לטענת המשיבה כי נוכח ההיקף הכספי של ההליך דנן פטורה היא מחובת המכרז – הרי שגם אם אכן כך היה, העובדה שבחרה לפנות לקבלת הצעות בהליך דמוי המכרז דנן אינה פוטרת הליך זה (ויהיה כינויו אשר יהיה) מהלכות היסוד של דיני המכרזים. (ר' ע.א. 6926/93 מספנות ישראל נ. חברת החשמל פד"י מח' (3) 749, 799 ואילך, בג"ץ 688/81 מיגדה נ. שר הבריאות פד"י לו (4) 85, 89).